הבאנו הביתה יורקשייר - מה צריך לדעת על השנה הראשונה?
יורקשייר טרייר (Yorkshire Terrier), או "יורקי" כפי שרבים מכנים אותו, הוא כלב קטן מאוד עם נוכחות גדולה. הוא ערני, חכם, נקשר מאוד לבני הבית ולעיתים גם בטוח בעצמו הרבה מעבר למידות הגוף שלו. דווקא בגלל שמדובר בגזע זעיר, השנה הראשונה דורשת תשומת לב לכמה נקודות שאינן בהכרח זהות לאלו של גורים גדולים יותר.
החודשים הראשונים הם התקופה שבה מניחים את היסודות לבריאות, להתנהגות, לתזונה, לבריאות השיניים ולמערכת היחסים של הכלב עם אנשים ובעלי חיים אחרים. כדאי להתחיל נכון כבר מהרגע הראשון.
הימים הראשונים בבית - לא להציף את הגור
המעבר לבית חדש הוא שינוי משמעותי עבור גור צעיר. הוא נפרד מהסביבה שהכיר, ולעיתים גם מהאם ומהשגר, ומגיע למקום עם ריחות, רעשים ואנשים חדשים.
בימים הראשונים מומלץ ליצור שגרה ברורה ופשוטה: אזור שינה קבוע, מקום מוגדר לאוכל ולמים, יציאות או הפסקות קבועות לצרכים וזמני משחק ומנוחה יחסית צפויים.
אין צורך שכל בני המשפחה והחברים ירימו אותו, יעבירו אותו מיד ליד או יחשפו אותו לעשרות חוויות ביום הראשון. המטרה היא לא "להרגיל אותו להכול" במהירות, אלא לבנות ביטחון בהדרגה.
בגלל גודלו הזעיר של יורקשייר צעיר יש להיזהר במיוחד מנפילות מספה או מיטה, מדרגות, דלתות נסגרות וילדים קטנים שעלולים להרים אותו בצורה לא בטוחה. נפילה שנראית שולית אצל כלב גדול עלולה להיות משמעותית הרבה יותר אצל גור ששוקל קילוגרמים בודדים.
הבדיקה הווטרינרית הראשונה
גם אם קיבלתם פנקס חיסונים מסודר מהמגדל, מבית קודם או מעמותה, מומלץ לקבוע בדיקה וטרינרית סמוך להגעת הגור הביתה.
בבדיקה הראשונה חשוב לעבור על ההיסטוריה הרפואית ולא להסתפק רק בשאלה "איזה חיסון הוא כבר קיבל". הווטרינר בודק בין היתר את המשקל וקצב הגדילה, הלב והריאות, העיניים והאוזניים, העור והפרווה, חלל הפה והשיניים, הבטן, המפרקים ומצבו הכללי של הגור.
ביורקשייר חשוב במיוחד לשים לב במהלך ההתפתחות גם לפיקות הברכיים, לחלל הפה ולבקיעת השיניים הקבועות. הגזע מוכר כבעל נטייה מוגברת בין היתר לבעיות שיניים, לפריקת פיקת הברך, להיפוגליקמיה בגורים קטנים ולבעיות מסוימות בדרכי הנשימה.
סדרת החיסונים של גור יורקשייר בשנה הראשונה
לוח החיסונים המדויק נקבע לפי גיל הגור, החיסונים שכבר קיבל, סוג התרכיב, מצב בריאותו ורמת החשיפה שלו. לכן אין לוח אחד שמתאים אוטומטית לכל גור.
חיסוני הליבה של גורים
את סדרת חיסוני הליבה בגורים בדרך כלל מבצעים בגיל 6-8 שבועות וחוזרים על החיסון במרווחים של 2-4 שבועות עד גיל 16 שבועות לפחות. הסיבה לסדרה היא שנוגדנים שהגור קיבל מאמו עלולים עדיין להפריע לתגובה לחיסון בגיל צעיר.
בישראל נהוג להשתמש בתרכיבים משולבים המכונים לעיתים "משושה", אך ההרכב המדויק יכול להשתנות בין מוצרים ולכן חשוב לפעול לפי התרכיב שבו משתמש הווטרינר ולא רק לפי שם החיסון.
לפטוספירוזיס היא מחלה נוספת שמקבלת בשנים האחרונות דגש משמעותי בהנחיות המקצועיות. כאשר התרכיב ניתן לגור שטרם חוסן נגד המחלה, נדרשת בדרך כלל סדרה ראשונית בהתאם להוראות היצרן ולפרוטוקול הווטרינרי.
כלבת, שבב ורישיון בישראל
כאן חשוב להכיר את התקנות העדכניות.
לפי תקנות הכלבת בישראל, כלב שלא חוסן בעבר מקבל חיסון כלבת ראשון סביב גיל 3 חודשים ולאחר מכן חיסון דחף נוסף, בדרך כלל כעבור חודש עד שלושה חודשים. לאחר שהכלב קיבל את שני חיסוני הכלבת הראשונים בהתאם לדרישות, החיסון הבא ניתן ככלל אחת לשנתיים.
השבב האלקטרוני הוא חלק מהליך הרישום של הכלב, ויש להמשיך ולחדש את רישיון ההחזקה מדי שנה גם בשנה שבה אין צורך בחיסון כלבת נוסף.
מה לגבי תולעים, פרעושים וקרציות?
גור חדש צריך להגיע עם מידע ברור ככל האפשר על טיפולים קודמים נגד טפילים. אם ההיסטוריה אינה ידועה, הווטרינר יכול להמליץ על טיפול מתאים ולעיתים גם על בדיקת צואה.
אין לתת לגור קטן תכשיר שנשאר בבית מכלב אחר רק משום שהוא "נגד פרעושים". מינונים והתאמה של תכשירים נקבעים לפי גיל, משקל ומוצר ספציפי.
בישראל, שבה פרעושים וקרציות יכולים להיות פעילים בחלק גדול מהשנה גם בחורף, כדאי לבנות תוכנית מניעה רציפה המותאמת לאורח החיים של הכלב ולאזור שבו הוא חי.
האם מותר ליורקשייר לפגוש כלבים לפני שסיים את כל החיסונים?
זו אחת השאלות החשובות ביותר בשנה הראשונה - והתשובה אינה "צריך לסגור אותו בבית עד החיסון האחרון".
תקופת הסוציאליזציה המרכזית של גורים מתרחשת בגיל צעיר מאוד וחופפת לתקופה שבה סדרת החיסונים עדיין לא הסתיימה. גופי התנהגות וטרינריים מקצועיים ממליצים שלא לוותר על חשיפה חברתית בטוחה רק בגלל שהגור עדיין לא השלים את כל החיסונים.
מה כן עושים? מפגישים את הגור בצורה מבוקרת עם כלבים בריאים, מחוסנים ומוכרים, בסביבה נקייה. אפשר לחשוף אותו בהדרגה לאנשים, רעשים, נסיעות, משטחים שונים וכלבים אחרים בלי להניח אותו בכל מקום שבו עוברים כלבים רבים.
מה פחות מומלץ בתקופה הרגישה? גינות כלבים עמוסות, אזורים עם צואה של כלבים לא מוכרים ומפגש חופשי עם כלב שאין מידע על מצבו הבריאותי.
אפשר גם לשאת גור צעיר בידיים או במנשא ולאפשר לו לראות רחוב, אנשים וכלבים מרחוק. המטרה של סוציאליזציה טובה איננה שהיורקשייר ירוץ לשחק עם כל כלב שהוא רואה. כלב בוגר שמסוגל לראות כלב אחר ולהישאר רגוע הוא תוצאה מצוינת של חשיפה נכונה.
ומה אם כבר יש חתול בבית?
יורקשייר יכול בהחלט לחיות עם חתולים, אבל ההיכרות צריכה להיות הדרגתית.
מומלץ לתת לחתול אזור בטוח שאליו הכלב אינו יכול להגיע ולוודא שיש לו אפשרות לעלות למקום גבוה. בתחילת הדרך ניתן לבצע החלפת ריחות באמצעות שמיכות או מיטות ורק לאחר מכן לעבור למפגשים קצרים ומבוקרים.
במפגשים הראשונים כדאי שהגור יהיה בשליטה ולא יוכל לרדוף אחרי החתול. התנהגות של רדיפה לא צריכה להפוך למשחק קבוע רק מפני שהגור קטן - יורקשייר הוא עדיין טרייר ויכול להיות נמרץ ועקשן.
אין להכריח חתול להתקרב. אם החתול בוחר להתרחק, יש לאפשר לו לעשות זאת.
תזונה של גור יורקשייר - כלב קטן עם צרכים מעט שונים
אחד הדגשים החשובים ביורקשייר צעיר מאוד הוא מניעת פרקי צום ממושכים.
גורים מגזעים זעירים עלולים להיות רגישים יותר להיפוגליקמיה - ירידה ברמת הסוכר בדם - במיוחד כאשר מדובר בגור קטן מאוד, שאינו אוכל היטב, סובל מהקאות או שלשולים או עבר פעילות ממושכת.
בתחילת הדרך מומלץ בדרך כלל לחלק את המזון למספר ארוחות קטנות במהלך היום ולבחור מזון מלא המיועד לגורים ומתאים לגודל שלהם.
חולשה פתאומית, רעד, חוסר יציבות, ישנוניות חריגה, בלבול או קריסה אצל גור זעיר אינם סימנים שכדאי "לחכות איתם לבוקר". יש ליצור קשר עם וטרינר בהקדם.
גם שינוי מזון רצוי לבצע בהדרגה. מעבר חד ממזון אחד לאחר הוא סיבה שכיחה יחסית להפרעות במערכת העיכול בדיוק בתקופה שבה אנחנו רוצים לדעת אם שלשול קשור למזון, לטפילים, לזיהום או לגורם אחר.
השיניים של יורקשייר מתחילות לדרוש תשומת לב כבר בשנה הראשונה
אצל כלבים קטנים צפיפות השיניים גבוהה יחסית, ויורקשייר הוא גזע שבו בריאות הפה ראויה לתשומת לב מיוחדת.
כדאי להתחיל כבר כגור בהרגל הדרגתי ונעים למגע סביב הפה ובהמשך לצחצוח באמצעות משחת שיניים המיועדת לכלבים.
נקודה נוספת היא שיני חלב שלא נושרות בזמן. כאשר שן קבועה מתחילה לבקוע ושן החלב המקבילה עדיין נשארת במקומה, עלולה להיווצר צפיפות, הצטברות מזון ושינוי במנח השן הקבועה. גזעים קטנים מיוצגים בשכיחות גבוהה יותר במקרים אלה.
לכן סביב תקופת החלפת השיניים חשוב שהווטרינר יסתכל בפה ולא להניח שכל "שתי שיניים באותו מקום" יסתדרו בהכרח לבד.
רתמה או קולר?
בגלל הנטייה של יורקשייר וגזעי Toy נוספים לבעיות הקשורות לקנה הנשימה, אני מעדיפה להימנע ממשיכות ולחץ מיותרים על הצוואר במהלך טיול.
רתמה איכותית שמתאימה היטב למבנה הגוף היא בדרך כלל בחירה נוחה יותר לטיולים, במיוחד אצל כלב שנוטה למשוך.
שיעול יבש וחזק שנשמע לעיתים כמו "צפירה" או "געגוע של אווז", בעיקר בזמן התרגשות או משיכה בקולר, מצדיק בדיקה. התמוטטות קנה הנשימה שכיחה במיוחד בגזעים זעירים ויורקשייר נמצא בין הגזעים המועדים לכך.
קפיצות, מדרגות ופיקות הברכיים
יורקשייר קטן יכול להיות אמיץ מאוד ולנסות לקפוץ מספה גבוהה כאילו הוא כלב ששוקל 30 ק"ג.
עדיף לצמצם קפיצות חוזרות מגובה, במיוחד בתקופת הגדילה. אם מופיעה צליעה שבה הכלב מרים לפתע רגל אחורית לכמה צעדים ולאחר מכן חוזר ללכת רגיל, כדאי לציין זאת בפני הווטרינר. אחד המצבים שאנחנו בודקים בגזעים קטנים הוא פריקת פיקת הברך.
אילוף לצרכים - עקביות חשובה יותר מכעס
גורי יורקשייר צריכים הזדמנויות תכופות לעשות צרכים. מומלץ להוציא או להוביל לאזור המיועד לאחר שינה, לאחר אוכל, לאחר משחק וגם במרווחים קבועים במהלך היום.
כאשר מצליחים - מחזקים מיד. כאשר מתרחשת "תאונה" בבית - מנקים וממשיכים הלאה.
ענישה לאחר מעשה אינה מלמדת את הגור היכן כן לעשות צרכים ועלולה לגרום לכך שילמד להסתיר את ההתנהגות מהבעלים.
מתי להתחיל להרגיל לטיפוח?
מוקדם.
הפרווה העדינה והארוכה של יורקשייר עלולה ליצור קשרים, ולכן כדאי להרגיל אותו כבר כגור למברשת ולמסרק, למגע בכפות הרגליים, לקיצור ציפורניים, למגע באוזניים ולבדיקת הפה.
המטרה אינה לבצע הכול ביום אחד. עושים פעולה קצרה, נותנים חיזוק חיובי ומסיימים לפני שהגור מאבד סבלנות.
כך בעתיד טיפוח, בדיקה רפואית וטיפול בשיניים הופכים לפחות מלחיצים עבור הכלב והבעלים.
עיקור או סירוס - לא מחליטים לפי תאריך אוטומטי
בשנה הראשונה תעלה בדרך כלל גם השאלה מתי נכון לבצע עיקור או סירוס. ההחלטה צריכה לקחת בחשבון את מין הכלב, גילו, משקלו, מצבו הבריאותי, ההתפתחות הגופנית ואורח החיים.
אצל יורקשייר יש סיבה נוספת לבדוק היטב את חלל הפה סביב התקופה הזאת - שיני חלב שנותרו לצד שיניים קבועות. כאשר קיימות שיניים כאלה, הווטרינר עשוי להמליץ על טיפול בהתאם לממצאים.
סימנים שלא כדאי להמתין איתם
אצל גור צעיר, ובמיוחד גור זעיר, מצב רפואי יכול להשתנות מהר יותר מכפי שבעלים מצפים.
פנו לבדיקה במקרה של הקאות או שלשולים חוזרים, דם בצואה, הפסקת אכילה, חולשה משמעותית, רעד, קושי לעמוד, נשימה מאומצת, שיעול חריג, כאב משמעותי, צליעה מתמשכת, נפילה מגובה, חשד לבליעת גוף זר או חומר רעיל.
גם אם הגור נראה "רק קצת עייף", השילוב של גיל צעיר, משקל נמוך והפסקת אכילה מצדיק התייחסות רצינית יותר מאשר אצל כלב בוגר ובריא.
השנה הראשונה היא למעשה שנה של מניעה
המטרה אינה רק לסמן וי ליד חיסונים. בשנה הראשונה אנחנו רוצים להכיר את הכלב, לעקוב אחר קצב הגדילה שלו, לזהות מוקדם בעיות שיניים או אורתופדיה, לבנות תוכנית מניעת טפילים, ליצור הרגלי אכילה נכונים ולוודא שהוא מתפתח גם מבחינה התנהגותית.
גור יורקשייר שמקבל שילוב נכון של רפואה מונעת, גבולות עקביים, חשיפה חברתית מבוקרת וטיפול נכון בבית מקבל בסיס טוב בהרבה לשנים הבאות.
מרכז וטרינרי פסגות - ליווי מהשלבים הראשונים
במרכז וטרינרי פסגות, מרפאה וטרינרית בראש העין, ניתן לקבל ליווי כבר מהגעת הגור לבית - בדיקה ראשונית, בניית תוכנית חיסונים, טיפול ומניעה של טפילים, מעקב אחר התפתחות השיניים, הכוונה בתחומי תזונה והתנהגות ומענה רפואי בהתאם לצורך.
המרכז כולל מעבדות דם, רנטגן ואולטרסאונד, חדר ניתוח סטרילי, חדרי אשפוז והתאוששות ויכולת לתת מענה גם למצבים רפואיים דחופים.
למי שמחפש וטרינר חירום ראש העין, חשוב לדעת ששירותי החירום במרכז ניתנים במהלך שעות הפעילות, עד השעה 20:00 בימים ראשון עד חמישי. בימי שישי המרפאה פתוחה עד 14:00, וקיים שירות וואטסאפ בשישי ובשבת למקרים דחופים בלבד עבור לקוחות המרכז.
המרכז נמצא ברחוב הרב שלום שבזי 172, באזור פסגות אפק - מיקום נגיש גם למשפחות המחפשות וטרינר פסגות אפק בראש העין ולתושבי הסביבה.
תגובות